שבר וצמיחה- אומנות הקינטסוגי

השבר הינו חלק מההיסטוריה של החפץ ולכן אין להסתירו אלא להדגישו ואת התיקון שעבר.  התיקון הופך את החפץ השבור ליצירה יפה ויחודית.  

אומנות הקינצוגי נולדה מהגישה היפנית האסתטית הוואבי סאבי. 

זוהי פילוסופיה יפנית עתיקה, שמקורה בעולם הזן הבודהיסטי ובטקס מזיגת התה היפני, טקס פשוט שנערך בכוס מלאכת יד, שצורתה אינה אחידה ויש בה חוסר שלמות מכוון.  

בבסיסה  שלוש הנחות יסוד, 

הנחה ראשונה: הדברים כולם מתכלים והנטייה לעבר האין היא בלתי מתפשרת. הן חפצים חומריים והן דברים לא מוחשיים, כגון מורשת משפחתית, זכרון היסטורי ועוד.  בסופו של דבר הכל הופך ללא כלום, כל הדברים נידונים לשכחה ואי קיום. 

 הנחה שניה רואה את הדברים כולם כפגומים- אם נתבונן מקרוב נבחין כי אין דבר  מושלם, ככל שהחפץ מתיישן ומתקלקל הוא נעשה עוד פחות מושלם.  

הנחה שלישית הדברים כולם אינם גמורים-העולם והדברים בו נמצאים במצב אינסופי של היווצרות או התכלות, אין רגע בו אפשר להצביע על סיום תהליך.  

משמעות המילה סאבי- מאופק וכחוש והמילה וואבי מבטאת מצב נפשי של התבוננות המאפשרת להבחין ביופי הפרטים הקטנים והלא בולטים בטבע. יחדיו מהווים את תמצית האסתטיקה היפנית.  

הוואבי -סאבי הינה האסתטיקה של הפגום, הלא מושלם, המוגבל והשרוט, היופי בחוסר השלמות.  וואבי-סאבי מייצג את ההפך הגמור מהאידיאל המערבי השואף ליופי, למושלמות ונצחיות.  הוא מדגיש  את האסתטיקה הקשורה למהלך החיים, הפשטות, החוסר מושלמות, ההתכלות , ההיסדקות, החספוס, סממן הזמן, הריקבון והמוות  (קורן, 2003).   

אומנות הקינטצוגי  (KIN- משמעו זהב -TSUGI פירושו בנייה) נולדה מפילוסופית הוואבי סאבי. מקורה במאה ה-15  בעת שלשוגון השמיני  אשיקגה יושימסה, נשברה ספל תה סיני יקרת ערך, השוגון  שלח את הספל לסין והתאכזב מתיקונה שנעשה על ידי חיבור שבריה בחוטי ברזל. הוא  ביקש  מבעלי מלאכה ביפן לחפש  דרך אסתטית לתקנה, וכך נוצרה אומנות  הקינטצוגי. 

בהשאלה לעולם הנפש, השברים מייצגים את הטראומות והמשברים שהאדם עבר, אומנות הקינטצוגי, מציעה להדגיש וליפות את השבר וכך לתת לו מקום ועם זאת להדגיש את החוסן והצמיחה שנובעים ממנו. אומנות זו מכירה במשבר ובטראומה, עלינו לראותה, לתת לה מקום, לעבד אותה,  לדעת כי לא ניתן להתעלם ממנה כפי שלא ניתן לתקנה באופן שימחה אותה לחלוטין. על האדם להבין  כי הטראומה הינה חלק בלתי נפרד ממנו.  עליו לחפש את נקודת החוזק שאפשרה לו לשרוד את השבר לקחת ממנה את החוסן ולהמשיך לצמוח מאותה הנקודה